בלוג השראה מעשית

אם שאלת את עצמך "זה כל מה שיש?", אם חשבת שכבר מאוחר מידי לכל מיני דברים,
אם האמנת שהמכשולים בדרך הם באמת בלתי עבירים ואין לך ברירה אלא לעצור, הפוסט הזה במיוחד בשבילך.
(זה אינו פוסט על כושר או ספורט, מבטיחה)

תובנות מתהליך חקר עצמי, שבמהלכו גיליתי איך דפוסי החשיבה שלי הרחיקו ממני את הסיכוי להיכנס לפוקוס, וגם – האסטרטגיות שעזרו לי לשבור את התבנית ולהצליח לעבוד לפרקי זמן יותר ויותר ממושכים.

לפני כשנה אובחנתי, כמה לא מקורי מצידי, עם הפרעת קשב וריכוז. מעבר לבשורה המרגשת, שאני לא סתם עצלנית ודחיינית חסרת תקנה, האבחון הזכיר לי שאני יודעת לייצר אסטרטגיות לפתרון הבעיה הזאת.

החיים הם דבר דינאמי. הסירקל אוף לייף מסתובב מהר יותר ויותר ככל שהזמן עובר. בסוף השנה, כשאני מתיישבת לכתוב את הסיכום, זה מכה בי במלוא העוצמה: כמה דברים השתנו בשנה שחלפה. ועד כמה השנה הזאת לא דומה לקודמותיה.

לפעמים, לעיתים פחות נדירות מכפי שהייתם רוצים לחשוב, נשים לוקחות ליווי עסקי כי הן שוקלות לשנות את הסטטוס הזוגי שלהן.
על פניו, מדובר בחשיבה מאוד הגיונית: להעלות את ההכנסות לקראת האפשרות שיצטרכו להחזיק את עצמן כלכלית, בלי עוד משכורת.
לטפל באחד הפחדים המשמעותיים – הפחד הקיומי. רק נסגור את ה"פינה" הזאת ואדע שאני יכולה לעשות את זה לבד.

האם דיקור סיני יכול לפתור את בעיות החניה בתל אביב? האם פרסום בגוגל יכול להועיל לקבוצות פייסבוק? ואיך קשור פה מאסלו, ולמה פטיש?
תמשיכו לקרוא ותגלו. מדובר בפוסט הגיוני לחלוטין, באחריות!

מלבד העניין הקלנדרי הפעוט של החלפת הקידומת והסיומת, 2021 לא הרגישה כמו הסוף או ההתחלה של שום דבר. 
אבל זו השנה השישית שאני כותבת פוסט סיכום, ומסורת זאת מסורת, אז קבלו אותה, בלי תופים, בלי מסקנות ובלי סיכומים.
השנה שהיתה, בשלוש תחנות, שלושה אירועים מייצגים.

לא כל המשימות נולדו שוות. יש משימות שאפשר לכתוב בשורת פעולה אחת ולסיים בפעם אחת, זבנג וגמרנו. ויש משימות שדורשות יותר – הרבה יותר זמן וכמובן הרבה יותר מפעולה אחת. אם אתן מאלה שמתעייפות בדרך אל הסוף – אולי אפילו מתייאשות בדרך – יש לי משהו שיעזור לכן לעבור את זה.

את, שלא יודעת אם נכון לך יותר לפתוח בלוג או לפתח את פרופיל הלינקדאין שלך. ואת, שהתלבטת חודשיים על צבע של לוגו. ואת שלא מצליחה להחליט אם להתחיל ערוץ יוטיוב או פודקאסט. וגם את שמאחרת לפגישה הראשונה בבוקר כי את לא בטוחה אם ללכת על חולצה מנומרת או על משהו יותר סולידי… זה עבורכן (וגם בשבילי, כתזכורת…).

לכל חופשה יש מוצאי חופשה, ולכל מוצאי חופשה יש ערימה. הר של משימות (וגם כביסה, אבל לא על זה באנו לדבר),
שלא התבצעו מעצמן. אין כמו המחשבה על הערימה כדי לבאס את סופה של חופשה מוצלחת.
אז איך מפרקים את ההר וחוזרים במהירות לשגרה?

על שגרת כתיבה ומעקב הרגלים, מטרות קטנות ויעדים גדולים וגם איך הרגל אחד קטנטן הפך לי את החיים.

לכאורה, 2020 היא בדיוק בשבילי. הרבה בית, הרבה שעות מסך ברישיון, פטור מאירועים המוניים ואטרקציות מעיקות וים הזדמנויות להיות דרמטית ומלאת פאתוס. עם זאת, בואו, רוב השנה ישבתי בבית עם ספל חם בין הידיים ואף קבור במסך. אז הצלחתי או לא הצלחתי לייצר מזה פוסט, הא?

פרדוקס הדיוק: מצד אחד, אני מאוד אוהבת להיות מדוייקת. מצד שני, אנשים שמתעקשים לדייק כל הזמן, כמקצוע, גורמים לי להתגרד. מצד שלישי, גם שעון מקולקל מדייק פעמיים ביום…

מה קורה כשאנחנו נתפסות על רעיון חדש, נכנסות אחריו למחילה ויוצאות ממנה אחרי זמן לא ידוע, שבה לא רק שהרעיון השתלט לנו על החשיבה, הוא גם ייצר תהליכי חשיבה משניים, מחילות נוספות לרדת בהן, אקשן אייטמס לביצוע וברדק בסדר העדיפויות.