למה כ"כ קשה לקבל החלטות קטנות ו-5 שיטות שיעילות גם להחלטות גדולות

מיקה היא לקוחת און אנד אוף. חוזרת בצמתי קבלת החלטות. לאחרונה היא חזרה עם רשימת החלטות שצריכה להתקבל בדחיפות: אם לקחת פרילנסרית, שתעבוד איתה בעסק, או לא. אם להעלות מחיר, או לא. אם להתחיל פודקאסט או ניוזלטר, ואם לקנות קורס בנושא הזה או בנושא הזה.
הפגישה ביננו מתחילה עם עניין הפרילנסרית, עניין שהיא תקועה איתו כבר לא מעט זמן. לכאורה, היא כבר החליטה שכן. אבל היא לא מצליחה להחליט מתי להוציא אותו לפועל. היתה קורונה, ואז שוב קורנה, ואז מלחמה, ואז חופש גדול, ולכי תדעי מה יהיה אחר כך. אז ההחלטה הראשונה שמיקה רוצה לקבל היא בעניין הזה.
אבל בטרם אנו מתקדמות, היא כבר שמה רגל לעצמה ואומרת משהו כמו "אבל אם אני מעלה מחיר אולי כדאי שאני אחכה עם הפרילנסרית, כי אולי לא תהיה לי עבודה לתת לה. מצד שני, אם אני לא אעלה מחיר, לא שווה לי לקחת פרילנסרית, כי אין לי מספיק מרווח כדי לשלם לעוד מישהו בדרך. ואם לא תהיה פרילנסרית, לא יהיה לי זמן לא לפודקאסט ולא לניוזלטר."
בקיצור, היא תקועה. אפילו איזו החלטה לקחת קודם היא לא מצליחה להחליט.
אכן תסבוכת נאה. אבל לא צריך כזאת תסבוכת כדי להיתקע עם החלטה. אפשר גם ביותר פשוט. הנה, ככה:

ורוד אפרסק או ורוד פודרה? זאת השאלה.

חברה התלבטה איתי בין שתי אופציות של נעליים בזום טראנס אטלנטי. "זה או זה?" היא שאלה אותי, "מה את חושבת?"
"אני חושבת שהן מאוד דומות. לא בטוח שהיצרן יודע להבדיל" עניתי.
"כן, זאת בדיוק הבעיה", אמרה היא וצחקה.
"יש הבדל במחיר?" שאלתי. היה הבדל זניח. "יש הבדל בנוחות?" באינטרנט הכל נראה נוח באותה מידה.
אז לקחתי שתי פתקיות פוסט איט (צהובות), על אחת כתבתי אפרסק, על השניה פודרה, קיפלתי לארבע ולקחתי לאחורי הגב. עם פתק אחד בכל יד, בלי לדעת מה נמצא איפה, הושטתי את שתי הידיים קדימה, שתבחר.
היא בחרה את יד שמאל. לא זוכרת מה יצא.
היא נקרעה מצחוק. כזאת אני, מצחיקה.

גם אני צחקתי, אבל לא עליה. לגמרי יכולתי לדמיין את עצמי באותה הסיטואציה, תקועה בין שתי החלטות טובות באותה מידה. מתקשה לבחור אחת ולהתקדם.
כמו הפעם ההיא שבה לא הצלחתי לבחור בין שתי טיסות. האחת בחברה שבה רציתי לטוס אבל בשעה פחות נוחה והשניה בשעה מעולה אבל בחברה שפחות בא לי עליה. אחרי 24 שעות של התלבטות המחיר של אחת הטיסות קפץ משמעותית והבחירה נלקחה מעצמה.
או הפעם בה התלבטתי בין כמה תמונות לעמוד הבית, מה שהשאיר את העמוד בעיצוב שממש לא אהבתי במשך שבועות. בסוף הודעתי למעצב ש"אני סומכת עליך, תחליט". העמוד עלה תוך 2 דקות ונשאר כפי שהוא עד היום…
לפעמים, כל מה שאני צריכה זה שמישהו, או משהו, פשוט ייקחו ממני את הצורך לקבל החלטה.

למה אנחנו נתקעות על החלטות קטנות?

שאלה טובה. מגוון סיבות. העיקריות שבהן הן:

א. הבדל זניח

כשאין כמעט הבדל, אנחנו עלולות לשקוע בניסיון למצוא אותו ושוכחות שאם כך זה כנראה לא חשוב.

ב. יותר מידי החלטות ברצף

עייפות-החלטות היא דבר אמיתי! רצף של החלטות, אפילו אם הן פשוטות, יוצר עומס מנטלי ותוקע את יכולתנו לקבל החלטה.
אז למה לא לקחת הפסקה, לנוח ולחזור עם החלטה? אם זה היה כל כך פשוט, שנ"צ היה מוכר כחלק מתהליך העבודה.
הבעיה היא שיש החלטות שכרוכות זו בזו, וכל החלטה משפיעה הלאה ודורשת עוד החלטה ועוד החלטה (כמו במקרה של מיקה, או כמו שקורה לי כשמתכננים חופשה). כך בכל פעם שנתחיל לחשוב על הנושא, עייפות ההחלטות מגיעה בילט-אין.

יש גם סיבה שלישית, והיא המתעתעת המאתגרת מכולן:

ג. הבדל גדול מידי

החיפוש אחרי קריטריונים להשוואה, כשאין באמת כאלה, יכול לתקוע אותנו יפה-יפה.
כשאת צריכה לבחור בין שתי אופציות שעונות על צרכים שונים לגמרי, אבל יכולה לבחור רק אחת, מטעמי זמן או תקציב.
מעשית, הבחירה באחת מבטלת את השניה. אבל אמיתית, הבחירה באחת תשאיר את השניה ללא מענה.
וכאן טמון הקושי הגדול.
זה לא כל כך מה את בוחרת, כי את מה שאת בוחרת יהיה לך.

זה על מה את מוותרת!

5 דרכים שיעזרו לך לקבל החלטה:

1. החלטת ברירת מחדל.
   לא להחליט זה להחליט שלא. זו אולי קלישאה, אבל כרוב הקלישאות, גם זו נכונה. כל עוד לא קיבלת החלטה, ואת מתמהמהת ולא עושה כלום, את לא עושה כלום. וזו, כל עוד לא קיבלת החלטה אחרת, היא החלטה.
   לפעמים, לא להחליט, או להחליט שלא, היא לא בחירה גרועה כל כך. לפעמים זו בחירה שעוזרת לך להבין ששתי האופציות כנראה לא בדיוק בשבילך.
2. תהליך בהירות.
   קורס דיגיטלי קצר (שעה) ליציאה מתקיעות והתנעת התקדמות.
   כן, הוא מיועד במקור לשחרור תקיעויות משמעותיות. אבל הוא מועיל מאוד גם להחלטות אחרות.
   תהליך בהירות יעזור לך להבין את מנגנון ההפעלה של עצמך וינקה רעשים שעלולים לגרום לך לעשות בחירות שמופעלות מבחוץ, כמו דד-ליין מזוייף או מה שמישהו אחר רוצה שתעשי. תהליך בהירות יעזור לך להבין מה חשוב לך ולקבל את ההחלטות שנכונות עבורך. 

3. החלטה במיקור חוץ.
   מוזמנת לאמץ את שיטת הפתק, או לבקש ממישהו שאת סומכת עליו להחליט בשבילך. 
   ורק לאחר מכן, להזכיר לעצמך שאת לא באמת חייבת לקבל את ההחלטה שהוחלטה עבורך…
   החלטה של מישהו אחר היא דרך מעולה לברר איך את מרגישה לגבי החלטה חיצונית. אם את שמחה שזה מה שיצא – הרי לך החלטה. ואם את מאוכזבת, הרי לך גם החלטה (הפוכה).

4. שאלת ספינת הדגל.
   האמא של כל השאלות לקבלת החלטות! השאלה שעזרה לי, למשל, לסיים את ההתלבטות הממושכת בעניין הרילוקיישן. מוכנה? הנה זה בא:
   "על מה אני אתחרט?"
   כשאין לך במה להיאחז כדי לייצר יתרון משמעותי לאופציה אחת על פני האחרת, השאלה הזאת תעזור לך להבין איזו החלטה תכאב יותר.

5. תסמונת היום שאחרי.
   משהו שחשוב לדעת על המין האנושי: בדיוק אותו מנגנון מנטלי שתוקע אותך עכשיו יעזור לך להמשיך הלאה בסבבה אחרי קבלת ההחלטה.
   הסבר:
   כרגע יש לך שתי אפשרויות. שתיהן, פוטנציאלית, עדיין שלך. וקשה מאוד לוותר על מה ששלנו. מה ששלנו שווה הרבה יותר ממה שלא שלנו. זו לא את ספציפית, זה המין האנושי. אנחנו מייחסות למה ששלנו ערך גבוה יותר מערכו ב"שוק", ולמה שלא שלנו אנחנו מייחסות ערך נמוך יותר מערך השוק.
   אז כרגע, העובדה שיש לך שתי אפשרויות, פועלת נגדך.
   אבל יום אחרי שתוותרי ותשחררי מעצמך את אחת האופציות, תישאר רק אחת שהיא שלך. ואת יודעת מה יקרה אז? נכון. האופציה שלך תהיה בעלת ערך גבוה יותר מהאופציה שלא שלך.

עד כאן להפעם.
מקווה שהועלתי.
מוזמנת להתייעץ איתי בעניין ההחלטות שלך. לפעמים יש לי הארות ותובנות מעניינות, ובמקרה הכי גרוע – יש לי ערימת פוסט איט ואני אשמח לעזור לך לעשות הגרלה 🙂

ואם יש לך חברות, או לקוחות, שמתלבטות ומתלבטות (ומתלבטות), את יותר ממוזמנת להעביר אליהן את הפוסט.

תגובות