בשנים האחרונות ליוויתי לא מעט לקוחות, וגם חברות, בהחלטות לא פשוטות. כאלה שנוגעות לעסק, לקריירה, לרילוקיישן, וגם לעניינים אישיים יותר.
לא הייתי מגדירה את עצמי כמומחית לקבלת החלטות, אבל כן לקחתי כמה החלטות קשות בעצמי, ואני טובה בלעזור לאחרים להבין מה הם רוצים.
האסטרטגיות שכאן עזרו לי (ולאחרים) לעשות סדר בראש. למעשה, המוח שלנו כבר משתמש בהן באופן טבעי כדי לשקול אלטרנטיבות.
אבל כשעושים את זה באופן מכוון – פתאום הרבה יותר קל לזהות לאן את נוטה, ומה אפשר לפסול על הסף.
בגדול, כמו שאני רואה את זה, ישנן בסך הכל
3 סיטואציות בקבלת החלטות:
- כשאין שאלה – ברור לך בדיוק מה את הולכת לעשות.
כשזה קורה, התחושה היא שאין צורך לקבל החלטה. היא קורית מעצמה. - כשאין שמץ – את באמת לא יודעת, ואם תקבלי החלטה עכשיו היא תהיה רק ניחוש.
אמנם לא להחליט ולא לעשות פעולה זו גם החלטה (הרי משהו בסוף יקרה, או לא יקרה, ואת כן תצטרכי להתמודד עם ההשלכות). אבל כשאת באמת לא יודעת זו החלטה לגיטימית. - כשיש שמץ, אבל יש גם סימני שאלה – לכאורה את יודעת, או כמעט החלטת, אבל בפועל את ממשיכה לחשוב ולשקול את האופציות.
זה קורה כשאת לא שלמה עם ההחלטה, או לא נוח לך עם החלטה שהיא כביכול "נכונה".
בסוג הראשון – אין סיבה שנתעסק, ובסוג השני – אין טעם. הרי אי אפשר להכריח את עצמנו לדעת מה שאנחנו לא יודעות.
כך שהשיחה פה היא בעצם רק על הסוג השלישי.
כמה תשובות נכונות יש?
פעם, מזמן, חשבתי שיש רק תשובה אחת נכונה בכל סיטואציה. היה לי ברור כשמש מה אחרים צריכים לעשות.
אחד המשפטים החביבים עלי היה "כשיש ספק, אין ספק". קו המחשבה הזה הנחה אותי כשפירקתי מערכת יחסים ארוכה וביטלתי חתונה בגיל 24.
על אף שמעולם לא הצטערתי על ההחלטה הנ"ל, מאז התברר לי שיש הרבה מאוד סיטואציות בחיים שבהן לאנשים שונים יש תשובות נכונות שונות.
וגם סיטואציות בהן "כשיש ספק, אז יש ספק." כלומר, צריך לקבל החלטות למרות ועם כל הספקות.
לפני שאפרוס בפנייך את האסטרטגיות, אני ממליצה לך לשלוף החלטה שאת רוצה לקבל ולבחון עליה כל אסטרטגיה. גם החלטה פיקטיבית, או כזאת שכבר קיבלת יכולה לעבוד.
(ואם אין לך שום רעיון, קבלי: את צריכה לבחור את 3 הספרים שהכי היית רוצה שיהפכו לסרט, ואז לבחור אחד מהנ"ל וללהק את התפקידים הראשיים. בהצלחה!)
אסטרטגיה א – לחשוב בהיגיון
מן הסתם, את לא צריכה שאמליץ לך לכתוב רשימת של בעד ונגד (המהדרין ישתמשו באקסל). אם את יסודית ועשית חיפוש בגוגל, שאלת AI, והתייעצת עם אנשים, יש לך הרבה מידע שאת צריכה לנתח וזו דרך מצויינת.
הבעיה בשיטה הזו היא שבד"כ נאסוף לתוכה כל מחשבה, דעה או רעיון שקשורים איכשהו לנושא.
לכן, הצעת היעול שלי היא לשאול את עצמך את השאלה הבאה: אם היית חייבת לקבל החלטה לפי שלושה טיעונים בלבד מהרשימה – מה היית מוחקת?
אם קשה לך לסנן, תמיד יהיו אנשים שישמחו לחשוב בהיגיון עבורך ולהגיד לך מה הכי הגיוני בשבילך. ואת תוכלי לגלות אם את מסכימה איתם או אם הם עולים לך על העצבים 🙂
אסטרטגיה ב – להקשיב לאינטואיציה / תחושת הבטן
שימי לב לתגובה הראשונית שעולה כמדברים איתך על הנושא. מרגישה משהו?
לתת המודע יש יכולת לדבר איתנו דרך הגוף, לתת תשובה מהירה מתוך הניסיון והידע שלך, עוד לפני שהמודעות שלך מבינה מה ולמה.
האתגר הגדול פה הוא להבדיל בין התגובה אינטואיטיבית לבין האינסטינקט שגורם לנו להיבהל ולהירתע מדברים חדשים או כאלה שכרוחים בשינוי משמעותי.
<< רמז: אם התגובה הגופנית מלווה במחשבות על כל מה שיכול להשתבש, זה כנראה פחד.
האינטואיציה פשוט יודעת, בלי להסביר.>>
אם את רוצה לקרוא עוד על איך מבחינים בין אינטואיציה ופחד, כתבתי על כך בפוסט הזה (לפני 12 שנים. וואו).
אסטרטגיה ג – מה הכי גרוע שיכול לקרות?
זה השלב בו את שואלת את השאלות הקשות ולא נרתעת מתסריטי האימה שהמוח שלך מייצר.
כשאת מאפשרת להם לרוץ עד הסוף, קורים בד"כ 2 דברים:
א. את מגלה שהסוף הרבה פחות מפחיד, או שהוא משהו שאת יכולה להתמודד איתו ולמצוא פתרונות.
ב. ואחרי שסיימת לפחד ממה שעוד לא קרה, תהיי הרבה יותר פנויה רגשית לתחושות נוספות: סקרנות, התלהבות, השראה.
עכשיו את יכולה להבין הרבה יותר טוב מה תרגישי אם תקבלי החלטה מסויימת, ומה תרגישי אם לא תקבלי אותה. תגלי לאיזו החלטה פוטנציאל לשמח אותך יותר ולגרום לך להרגיש יותר טוב. וגם – איזו החלטה תשאיר אותך עם חרטות.
אסטרטגיה ד – מה שעבד בעבר
היית שם כבר? עשית את זה כבר? מעולה לך. יכול להיות שנכון שזו ההחלטה המתאימה גם הפעם.
לשכפל החלטות שעבדו בעבר זו גישה לא רעה בכלל. וגם הדרך הכי קלה.
רק בואי נוודא שאת לא ממחזרת החלטות כאסטרטגיית הימנעות מקבלת החלטות…
העובדה שמשהו הצליח בדרך מסויימת לא פוטר אותך מלבחון אם ההחלטה הזאת עדיין הכי מתאימה.
לפעמים לזהות שהניסיון הקודם כבר לא מתאים זו החלטה מאתגרת בפני עצמה, אבל היא צעד חשוב בדרך להחלטה נכונה.
אסטרטגיה ה – סימן מהיקום
אם לא עלית עלי עד עכשיו, אז הנה אני מגלה לך: ליקום ולי יש שיתוף פעולה פורה.
אני נעזרת בו לא מעט ונראה שהוא נהנה לעזור ואוהב כשמבחינים בעזרה שלו ומעריכים אותה.
כדי לקבל סימן מהיקום את צריכה לבקש, להיות פתוחה ולשים לב.
אני לא יודעת מה יהיה הסימן שלך, אבל כשהסימן יגיע – את תדעי.
זה יכול להיות שלט אקראי ברחוב, שעונה על השאלה ששאלת את עצמך באותו הרגע. או קרן שמש שבוקעת משמיים מעוננים בדיוק כשאת מדברת על הנושא עם חברה. או השיר הראשון ברדיו בדרך לפגישה. או… אם קיבלת פעם סימן מהיקום, את יודעת על מה אני מדברת.
ממש אשמח שתספרי לי בתגובות מה היה הסימן שלך.
ואגב, הסביבה שלך אולי לא תקבל את זה בתור סיבה מספיק טובה, אבל את לא חייבת לספר. תמיד אפשר לשלוף את הטבלה מסעיף א'…
את הדבר הכי חשוב שמרתי לסוף.
בסופו של דבר, אין דרך אחת נכונה לקבל החלטות. אבל החלטה נכונה היא כזאת שמגיעה אליך בכמה דרכים.
זה יכול להיות ההיגיון וסרטי האימה שמגיעים לאותה מסקנה (ככה קיבלתי את ההחלטה לגבי הרילוקיישן).
או ניסיון מהעבר שפוגש סימן מהיקום (כך לא איבדתי אמון שנמצא את הדירה הנכונה, ואכן מצאנו).
או כולן ביחד (וכך קיבלנו החלטה זוגית לגבי הישארות בצרפת, כשהחוזה של אמיר הסתיים).
את בוודאות לא מעוניינת להתקע עם ההחלטה שנולדה מחוסר החלטה, ולעולם לא לדעת אם זה מה שהיית רוצה.
עדיין מתלבטת? תבחרי אסטרטגיה אחת ותתחילי משם. מה כבר יכול לקרות?
במקרה הכי גרוע לא תסגרי את הפינה מיד, אבל תהיי הרבה יותר חכמה לגבי עצמך. ובמקרה הכי טוב – תחווי חתיכת התגלות 🙂
קיבלת לאחרונה החלטה משמעותית? איזו אסטרטגיה הכי עזרה לך? אשמח לשמוע ממך בתגובות.
נ.ב. גם פה כתבתי על קבלת החלטות. שווה לבדוק.
