בלוג השראה מעשית

לאחרונה, ומי שלא מסכים איתי מוזמן לדווח על כך (בצירוף דרכון שמעיד שהוא לא חי על אי נידח בחודשים האחרונים), יש אינפלציה של משפטי השראה.

בעת כתיבת שורות אלה אני יושבת בחצר עם כוס קפה, מוזיקה שקטה מצליחה לבקוע מהבית הריק ואף מילה או קול אינם תובעים את תשומת ליבי.

If you love somebody, set them free. נכון באהבה ונכון גם בעסקים. לפני כמה שנים התאהב מכר שלנו, נקרא לו שי, בקולגה מהעבודה. שי החליט

"היא לא היתה מספיק כריזמטית. " אמר האיש שישב בשולחן הסמוך לחברים שלו. הוא דיבר על הדיאטנית שלו, לשעבר, כנראה, ועל אחריותה הישירה למשקלו שמסרב

  היה היתה, לפני שנים רבות, סטודנטית צעירה בחוג לקולנוע. פרח תסריטאות. פרוייקט הגמר בתסריטאות הוא תסריט לסרט באורך מלא. אורך מלא, רק שתדעו, שווה

הם היו באותה קבוצת חבר'ה מהשכונה, הורים לילדים באותו הגיל. היא כבר היתה גרושה, וכשהוא התגרש הם התחברו. הקשר זרם מייד ובקלות. הילדים הסתדרו טוב,

אוגוסט. חם. ילדים בחופשה. המחשבה הראשונה שעולה כשאני חושבת על שחיה, היא הורדת טמפרטורת הגוף והורדת מפלס הרעש. הבריכה מספקת גם וגם. אבל לא רק.

ליתר דיוק – למה לפעמים כל כך קשה להתחיל ואילו בפעמים אחרות אנחנו פשוט מתחילים. מוזר ככל שזה ישמע, הסיבה לכך שקל או קשה היא