התפתחות אישית
הדרך הכי קלה (שאני מכירה) להעלות את הסטנדרטים
איך עושים את זה? תצטרכו לקרוא את הסיפור (או לדלג עליו) כדי לגלות. *** ערב, בחוץ משתולל חורף אמיתי ונדיר. בעוד חצי שעה אני אמורה להתייצב
תפריט
איך עושים את זה? תצטרכו לקרוא את הסיפור (או לדלג עליו) כדי לגלות. *** ערב, בחוץ משתולל חורף אמיתי ונדיר. בעוד חצי שעה אני אמורה להתייצב
היום יום השלג. כולם הלכו לבקר את השלג, הצטלמו בשלג ואז שיתפו תמונות של שלג. הילדים שלי, לעומת זאת, אמרו: שוב שלג? ראינו בשנה שעברה, לא
עצרתי לשתות מים במהלך ריצת בוקר ושם, ליד ה"ברזיה", חיכתה לי תזכורת קצרה מחוקי הטבע: מה שמשקים, פורח. כל הפרחים נשתלו באותו הזמן. רק שניים
על חפצים עם הרבה (יותר מידי) משמעות והמקום שהם תופסים בחיינו, תרתי משמע.
תארו לעצמכם שהייתם מגלים שאתם רואים דברים שאינם קיימים? שאתם זוכרים אירועים שלא התרחשו? סורפרייז סורפרייז: זה כבר קורה. החיים הם סוג של גבינה שוויצרית,
יצא לכם פעם לעשות עם עצמכם תחקיר של כישלון? ממש לנתח את כל המהלכים השגויים שעשיתם, שהובילו לתוצאה הבלתי רצויה שקיבלתם? המקומות בהם לא קראתם
קרה לכם שישבתם ליד תינוק צורח בטיסה? או שהשכן החליט להרכיב את השידה שקנה באיקאה בדיוק כשהתישבתם לעבוד? או ההוא שבכיסא לידכם באולם לא מפסיק
מכירים את אלה שחושבים שכולם צריכים להשתנות ורק הם מושלמים? אז חוה. למדנו יחד בקורס הפרקטישנר. בתחילת לימודי ה- NLP כל אחד בוחר מטרה אישית,
לפני מיליון שנה בערך (9 שנים בדיוק) גרנו בפריז.הייתי חדשה בעיר, ותק של 3 חודשים. התלהבתי כמעט מכל דבר. מפרקט העץ והנוף של נהר סן
בין "מבוסס על סיפור אמיתי" לבין "כל קשר בין אנשים ואירועים למציאות הינו מקרי לחלוטין" אני הצופה ואני הקוראת מעדיפות את השני. הנחת המוצא שלי
מרחוק הוא נראה קצת כמו נסיך מהסרטים של דיסני. גבוה, פנים מסותתות, הרבה שיער. יותר מהכל – השיער. בלורית אירופאית, שופעת. קצרה מכדי להיחשב שיער
סלחו לי חברי. עברו כמעט חמישה חודשים מאז הפוסט האחרון שלי. בזמן הזה כתבתי למעלה מ 10 פוסטים, רובם די גמורים. גמורים אך לא מושלמים.
האם ויתרתי על האותנטיות והפכתי לרובוט מחושב, שתוכנת להגיב באופן שיהיה נוח לאחרים? יכול להיות שאיבדתי את עצמי? תארו לעצמכם שאתם יושבים בקורס איכותי באקדמיה.
(פורסם במקור ב 13.9.2012) יש לי שאלה משונה, אבל תחשבו שניה לפני שאתם עונים. אם היתה לכם אפשרות, במה הייתם בוחרים: להשתתף בישיבת תקציב משמימה
מכירים את זה שלפעמים פריט מסויים מחובר לכם בזיכרון לאדם מסויים, למרות שאין ממש קשר? אז בכל פעם שאני מפרקת כרובית אני נזכרת בלקוחה אחת
לפני כמה ימים נסעתי לפגישה בעיר אחרת. ווייז ניווט אותי בתוך שכונת מגורים עד שהכריז "פני שמאלה" אל תוך יער. עצים צפופים, רחבים וגבוהי קומה
לפני מספר שבועות שתי נשים יקרות לליבי העלו ספר ילדים לאמזון. האחת העלתה את הספר הראשון, לאחר תהליך עבודה (פנימי וגם חיצוני) של חצי שנה.
מזה כמה שנים שאני משתתפת בתכנית מציאות: Soccer Moms, אמהות כדורגל. תפקידי בתכנית הוא מגוון, משמעותי וחסר תחליף. אני משמשת לסירוגין כנהגת, מתאמת הסעות, קייטרינג,
היתה לי פעם חברה, ליאור, שהיתה מהזן המתנתק. כשהמצב אצלה היה לא משהו, היא היתה מתנתקת ונעלמת. לפעמים לימים, לפעמים לשבועות. כשהיא רבה עם ההורים
"הגדרתי לעצמי מטרה, רק אין סיכוי שאשיג אותה." כך נפתחה הודעה שקיבלתי בעקבות פרסום בפייסבוק, בו הזמנתי אנשים לפנות אלי, כדי שאעזור להם לדייק את
לקבלת עדכונים, את יודעת מה עושים!