לכאורה, 2020 היא בדיוק בשבילי. הרבה בית, הרבה שעות מסך ברישיון, פטור מאירועים המוניים ואטרקציות מעיקות וים הזדמנויות להיות דרמטית ומלאת פאתוס. עם זאת, בואו, רוב השנה ישבתי בבית עם ספל חם בין הידיים ואף קבור במסך. אז הצלחתי או לא הצלחתי לייצר מזה פוסט, הא?
2019, לשמחתי הרבה, התבלטה לטובה כחיובית ונטולת דרמה. גמלתי לה בסיכום בלתי מטלטל שניתן לצרוך ללא טישו. אז מה היה לנו…
סליחה על הסיכום המאוחר, אבל לקח לי המווון זמן לסיים את הפוסט הזה. גם אחרי מספר שכתובים, אני לא ממש מרוצה. הבעיה, כפי שתבינו מייד,
1. הגרסה האקזיסטנליאליסטית 5 שנים אחורה, סמינר, מרצה מחו”ל. משהו יקר ומרשים, שאני כבר לא זוכרת. בסיום היום האחרון אנחנו יוצאים, כמה משתתפים, לאכול במסעדה
את החלק הראשון – רחוק, רחוק יותר – קראתם? יופי, אפשר להמשיך. החופש הגדול שלי החופש הגדול שלי התחיל כמו שחופש של גדולים אמור להתחיל.
לפני מיליון שנה בערך (9 שנים בדיוק) גרנו בפריז.הייתי חדשה בעיר, ותק של 3 חודשים. התלהבתי כמעט מכל דבר. מפרקט העץ והנוף של נהר סן
לקבלת עדכונים, את יודעת מה עושים!
