בלוג השראה מעשית

2019, לשמחתי הרבה, התבלטה לטובה כחיובית ונטולת דרמה. גמלתי לה בסיכום בלתי מטלטל שניתן לצרוך ללא טישו. אז מה היה לנו…

אחד הנושאים שנכנסתי באמ-אמא שלהם במהלך השנה היה ההרגלים שלי. הרגלי עבודה שנשברו כשעזבתי את הארץ ולא הצלחתי לבנות מחדש, הרגלים חדשים שאימצתי בפריז, שהעבודה הפריעה להם… אני קוראת נלהבת, בד”כ 2-3 ספרים במקביל, ומסיימת ספר בשבוע, פלוס מינוס. ברור לי שלא כולם כמוני, והסקירה הזו תעזור להחליט במה להשקיע את זמן קריאה יקר, ובמה לא.

מאז שעברנו לפריז עליתי וירדתי כמו הים בהתאם לירח. אם הייתם שואלים אותי איך נראה יום ממוצע שלי, אז אין יום ממוצע. תלוי איזה יום ומי נמצא.
אם הייתם שואלים אותי לגבי הרגלים, הייתי אומרת שאין לי הרגלים. הרגלים הם לאנשים משעממים.

סליחה על הסיכום המאוחר, אבל לקח לי המווון זמן לסיים את הפוסט הזה. גם אחרי מספר שכתובים, אני לא ממש מרוצה. הבעיה, כפי שתבינו מייד,

1. הגרסה האקזיסטנליאליסטית 5 שנים אחורה, סמינר, מרצה מחו”ל. משהו יקר ומרשים, שאני כבר לא זוכרת. בסיום היום האחרון אנחנו יוצאים, כמה משתתפים, לאכול במסעדה

את החלק הראשון – רחוק, רחוק יותר – קראתם? יופי, אפשר להמשיך. החופש הגדול שלי החופש הגדול שלי התחיל כמו שחופש של גדולים אמור להתחיל.

הרבה שינויים עברו עלינו השנה, אבל אם יש אחד שבולט במיוחד הוא העליה של סף הריגוש. אחרי שנפרדנו בדמעות, אחרי שנסענו רחוק, אחרי שנה מלאה

לכאורה, הסיבוב השני שלנו בפריז הוא הזמנה לדז'ה וו. הרבה כאלה. בפועל, הסיבוב השני שלנו פה הוא חוויה שונה לגמרי. קשה למצוא קווי דמיון בין

איזו שנה היית, 2017. תהיי לי בריאה. היו רגעים שהיית כל כך קשה איתי, שתהיתי אם עדיין הייתי עושה את הבחירות שעשיתי, בידיעה שכך יהיה.

בחודשים האחרונים אני מדברת פחות. כותבת פחות. בהתחלה מחוסר זמן, אחר כך הצורך פחת. הדחף לשתף נחלש. הצלחות לא תועדו (וחבל), כישלונות לא דווחו (חבל

המשפט שאני שומעת הכי הרבה בזמן האחרון הוא "את אישה אמיצה". לפעמים זה מנוסח כך: "איזה אומץ יש לך. " ולפעמים כך: "לי לא היה

פוטנציאל בלתי ממומש הוא לא רק הנעלם הכי גדול ביקום, או בעצם בכל היקומים, הוא גם מהטרגדיות הגדולות ביותר שנגזרו על המין האנושי. להבדיל מגרביים

בחודש האחרון העברתי 5 הרצאות. נתון די מדהים בשבילי. לפני שנתיים עדיין התמודדתי עם פחד קהל מהסוג הקשה. לפני שנה בלבד יצאתי עם סדנה ראשונה

ג' באה אלי כדי למצוא את הייעוד שלה. בטלפון היא שאלה אותי אם יש לי תהליך מובנה לנושא הזה. עניתי לה בכנות שלא. ואז היא

מה הוא באמת חופש? מצד אחד, תלוי במה שאתם חושבים שהוא.
מצד שני, כל עוד נתעקש שחופש הוא משהו מסויים, הגבלנו את אפשרויות החופש שלנו… פרדוקסלי משהו, הא?

התמונה משמאל צולמה בשעה 06:51 בבוקר. התמונה מימין… גם. חוץ מלהפנות את המבט מטר ימינה לא שיניתי דבר, ובכל זאת הכל נראה אחרת. הפוקוס האוטומטי