על שגרת כתיבה, מעקב הרגלים וסוויץ' שעשה לי חיים קלים
על שגרת כתיבה ומעקב הרגלים, מטרות קטנות ויעדים גדולים וגם איך הרגל אחד קטנטן הפך לי את החיים.
על שגרת כתיבה ומעקב הרגלים, מטרות קטנות ויעדים גדולים וגם איך הרגל אחד קטנטן הפך לי את החיים.
2019, לשמחתי הרבה, התבלטה לטובה כחיובית ונטולת דרמה. גמלתי לה בסיכום בלתי מטלטל שניתן לצרוך ללא טישו. אז מה היה לנו…
מאז שעברנו לפריז עליתי וירדתי כמו הים בהתאם לירח. אם הייתם שואלים אותי איך נראה יום ממוצע שלי, אז אין יום ממוצע. תלוי איזה יום ומי נמצא.
אם הייתם שואלים אותי לגבי הרגלים, הייתי אומרת שאין לי הרגלים. הרגלים הם לאנשים משעממים.
שבת בבוקר. טינג מוואצאפ מעיר אותי. הודעה מפתיעה מחברה נל"פיסטית. היא: "ראית את זה??????? תקראי את התגובות" וגם צילום מסך מקבוצת פייסבוק גדולה: היא: "מחיר
בחודשים האחרונים אני מדברת פחות. כותבת פחות. בהתחלה מחוסר זמן, אחר כך הצורך פחת. הדחף לשתף נחלש. הצלחות לא תועדו (וחבל), כישלונות לא דווחו (חבל
מתפרנסת או מרוויחה, להתפרנס או להרוויח – מה ההבדל? האם ההבדל הוא בכסף, בהכנסה החודשית? האם אחת מהן מכניסה פחות? אולי בחשבון הבנק? אולי לאחת
המשפט שאני שומעת הכי הרבה בזמן האחרון הוא "את אישה אמיצה". לפעמים זה מנוסח כך: "איזה אומץ יש לך. " ולפעמים כך: "לי לא היה
בחודש האחרון העברתי 5 הרצאות. נתון די מדהים בשבילי. לפני שנתיים עדיין התמודדתי עם פחד קהל מהסוג הקשה. לפני שנה בלבד יצאתי עם סדנה ראשונה
תת המודע של כל אחד מאיתנו הוא עולם מופלא, בו אמונות מתפקדות כעובדות לכל דבר. באחת מסדנאות "Money Issues", אחת המשתתפות, שהיתה מאוד פעילה עד
האם ויתרתי על האותנטיות והפכתי לרובוט מחושב, שתוכנת להגיב באופן שיהיה נוח לאחרים? יכול להיות שאיבדתי את עצמי? תארו לעצמכם שאתם יושבים בקורס איכותי באקדמיה.
יום אחד בשעת הצהריים נשמעה דפיקה בדלת. בפתח עמד שוטר. זהו, אמרתי לעצמי, הגיעו לקחת אותי. שבועות ארוכים שבהם דחיתי כל מה שקשור בלתייק, למלא
לקבלת עדכונים, את יודעת מה עושים!