התוכנה של כריס
המייל הזה מפתיע אותי בעיקר כי שום דבר בו לא נראה מוכר. אני רוצה לסמן אותו כספאם אבל ממשיכה לקרוא ובסוף לוחצת על הלינק ושולחת
המייל הזה מפתיע אותי בעיקר כי שום דבר בו לא נראה מוכר. אני רוצה לסמן אותו כספאם אבל ממשיכה לקרוא ובסוף לוחצת על הלינק ושולחת
יום אחד בשעת הצהריים נשמעה דפיקה בדלת. בפתח עמד שוטר. זהו, אמרתי לעצמי, הגיעו לקחת אותי. שבועות ארוכים שבהם דחיתי כל מה שקשור בלתייק, למלא
לפני כמה חודשים השתתפתי בסמינר שהרצה בו מומחה ידוע מחו"ל. כאשר מארגן הכנס עלה על הבמה והחל את הבילד-אפ לקראת כניסתו של אותו מרצה, שלפתי
תגובה אינסטינקטיבית מגיעה מתת המודע. אינטואיציה או פחד? האם זה אותו מנגנון הישרדותי עתיק שרוצה להגן עלינו מהלא מוכר, או אזהרה שכדאי להתייחס אליה? ומה
שישי בצהריים, 35 מעלות בצל.קצת לפני הבית, קילומטר בערך, אני רואה אישה מוזנחת עם שקיות מהמכולת מנסה לעצור טרמפים. עוד לפני שהספקתי לחשוב כבר
Lets talk about stress baby. בחינה, דייט, ראיון עבודה, פרזנטציה מול קהל ועוד. אין כמעט תהליך אימוני שבו לא עולה נושא הסטרס. הגורמים לסטרס משתנים
מעשה בגבות בחברה בה עבדתי בעבר היתה פקידת קבלה, הבחורה הכי מתוקתקת בעולם. לא היה מצב לתפוס אותה בלי איפור- מניקור- פדיקור מושלם. כל אחת
אם רק היה לי שנקל על כל פעם ששמעתי שאני חייבת לכתוב ספר. שנים שאני תוהה בעצמי למה בעצם לא כתבתי ספר. האם לא כתבתי
לפני כמה שנים נסעו שלוש חברות לחו"ל כדי לחגוג את גירושיה של אחת מהן. חברה רביעית לא נסעה. בעלה לא הרשה. הוא חשש מטיול רווקות
פעם היה לי בלוג אחר. חייתי בפריז, זו היתה התקופה הטובה המאושרת בחיי עד אז, והייתי מודעת לכך. עבדתי בחצי משרה וסופשבוע נמשך יומיים
ישבתי בבית קפה ועבדתי. בשולחן הסמוך איש דיבר בטלפון, ושיחותיו כמו נלקחו מתסריט גרוע במיוחד: "תוריד מאה אלף ותמכור עכשיו או שאתה הולך להפסיד את
לאחרונה, ומי שלא מסכים איתי מוזמן לדווח על כך (בצירוף דרכון שמעיד שהוא לא חי על אי נידח בחודשים האחרונים), יש אינפלציה של משפטי השראה.
בעת כתיבת שורות אלה אני יושבת בחצר עם כוס קפה, מוזיקה שקטה מצליחה לבקוע מהבית הריק ואף מילה או קול אינם תובעים את תשומת ליבי.
If you love somebody, set them free. נכון באהבה ונכון גם בעסקים. לפני כמה שנים התאהב מכר שלנו, נקרא לו שי, בקולגה מהעבודה. שי החליט
פעם היתה כוס. היא היתה מלאה עד מחציתה. או ריקה עד מחציתה. תלוי את מי שואלים. כולה כוס. אף אחד אפילו לא יודע איזו כוס,
"היא לא היתה מספיק כריזמטית. " אמר האיש שישב בשולחן הסמוך לחברים שלו. הוא דיבר על הדיאטנית שלו, לשעבר, כנראה, ועל אחריותה הישירה למשקלו שמסרב
1. את סיפור אהבות (מאת כנרת רוזנבלום, הוצאת כתר) קראתי כמו שאני אוהבת לקרוא ספר. תוך 3 ימים. מספיק מרווח כדי להתגעגע ולחשוב בהפסקות, מספיק
היה היה איש. לאיש היתה קופסא. קופסת הרעיונות הגנוזים. היה בה כל רעיון שאי פעם היה לו ואשר לא נעשה בו מאום. את רעיונותיו החל לאפסן
היה היתה, לפני שנים רבות, סטודנטית צעירה בחוג לקולנוע. פרח תסריטאות. פרוייקט הגמר בתסריטאות הוא תסריט לסרט באורך מלא. אורך מלא, רק שתדעו, שווה
הם היו באותה קבוצת חבר'ה מהשכונה, הורים לילדים באותו הגיל. היא כבר היתה גרושה, וכשהוא התגרש הם התחברו. הקשר זרם מייד ובקלות. הילדים הסתדרו טוב,
לקבלת עדכונים, את יודעת מה עושים!