כשהמטרה מפספסת את המטרה

שיתוף

"הגדרתי לעצמי מטרה, רק אין סיכוי שאשיג אותה."
כך נפתחה הודעה שקיבלתי בעקבות פרסום בפייסבוק, בו הזמנתי אנשים לפנות אלי, כדי שאעזור להם לדייק את המטרה באופן שתקדם את הגשמתה.

על קצה המזלג, זה הסיפור:
מדובר באישה פרודה מבן זוגה, שהצטרפה לקבוצת ריצה בעיר הסמוכה, כדי להתאוורר מהסביבה החברתית שלה ושל האקס. החיבור עם הקבוצה היה מצויין, ובעיקר עם גרעין מתוכו, שאימץ אותה אליהם. היא הפכה חלק מהמעגל החברתי, כולל קבוצת טיולי משפחות, בילויים משותפים וכן הלאה. לפני כחודשיים החליט גרעין הרצים להציב לעצמו למטרה לרוץ ביחד מרתון. היא התלהבה בהתחלה, דימיינה את עצמה בחו"ל חוגגת עם החבר'ה אחרי הריצה. מה שהיא לא הביאה בחשבון, זה עד כמה האימונים יהיו תובעניים. כבר עכשיו קשה לה לעמוד בעומס הנוסף על הלו"ז שלה, והמצב עוד אמור להחמיר.
שורה תחתונה? כמו השורה הראשונה. המטרה שלה ל 2014 היא לרוץ מרתון. לדעתה היא לא תצליח.
הסכמתי איתה. אמרתי לה שאני חושבת כמוה ואז ציטטתי את "בין אם אתה חושב שתצליח ובין אם לא, אתה צודק."
"ככה את עוזרת לי לדייק את המטרה שלי?"
מה המטרה שלך, שאלתי.
"המטרה שלי היא לרוץ מרתון. אמרתי לך."
אבל מה את רוצה להשיג בזה שתרוצי מרתון.
"שום דבר, המרתון הוא לא העניין והלוואי שלא היה מרתון. אני רק רוצה להישאר חלק מהקבוצה."

הבנתם?
המטרה היא בכלל לא לרוץ מרתון. אז איך קרה שלרוץ מרתון הוגדר כמטרה?
קרה. לפעמים המטרות שלנו מחטיאות את המטרה.
אנחנו מציבים מטרה בלי לבדוק אם זו המטרה האמיתית. בלי לחשוב מה אנחנו באמת רוצים, האם המטרה שהגדרנו תספק לנו את התוצאה המבוקשת והאם יש דרכים נוספות לקבל את מה שאנחנו רוצים, שיותר מתאימות לנו.

***

אחד המשפטים שאני שומעת הכי הרבה הוא "אני רוצה לכתוב ספר".
אנשים שפוגשים אותי ויודעים מה אני עושה מספרים לי שהחלום שלהם הוא לכתוב ספר. אבל… (ואז מגיעות הסיבות לכך שעדיין אין ספר):  אבל אני לא יודע לכתוב, אבל אין לי זמן, אבל יש לי הפרעת קשב וריכוז, אבל אין לי מושג איך להתחיל… ויש עוד סיבות.
במקרים כאלה אני אוהבת לשאול למה. למה את/ה רוצה לכתוב ספר.

כנל"פיסטית, "למה" היא לא שאלה שנהוג לשאול.
על "למה" אפשר לענות "לא יודע", וזו תשובה שכמטפלת אין מה לעשות איתה.
לכן, אני אמורה לשאול: וכשתכתוב ספר, מה אז יהיה לך? או: וכשתכתבי את הספר שלך, מה תשיגי בזה?
זו שאלה שכולם יודעים לענות עליה: אני ארוויח יותר כסף / אני אתפס כמומחה / אני ארגיש תחושת גאווה ומסוגלות, וכו'. מדובר בשאלה שגורמת לנו לחשוב על הרווח, התועלת, ומי שרוצה לכתוב ספר בדרך כלל רוצה את התועלת. אלא שיש כל מיני דרכים להשיג את אותה התועלת.

אבל "למה?" זו שאלה אחרת לגמרי. גם מי שיודע לענות על שאלת התועלת לא  תמיד יודע לענות עליה.
ב"למה את/ה רוצה לכתוב ספר" מקופלות גם השאלות למה אתה ו- למה דווקא ספר.
אלא שרק מי שיודע לענות על השאלות הללו, מי שיש לו למה מספיק חזק, יצליח למצוא את הפתרון.
מי שיש לו סיבה מספיק טובה, אני יודעת שאוכל לעזור לו להתגבר על הקשיים ולעבור את המסלול שצריך לעבור כדי להשלים כתיבת ספר.
ומי שלא? אז לא. הרי לא באמת חייבים לכתוב ספר. כאמור, יש עוד דרכים להשיג את המטרות שלכם.
בדיוק כפי שלא באמת חייבים לרוץ מרתון בשביל להישאר בחבר'ה.

הנה דוגמאות שגיליתי עם קצת "חפירות", למטרות האמיתיות של אנשים שחשבו שהמטרה שלהם לכתוב ספר:

  • להיתפס כמומחה, אוטוריטה.
  • לקדם אג'נדה מסויימת.
  • לעזור לאנשים.
  • לעשות שינוי מקצועי.
  • לספר את הסיפור האישי שלהם.

 ***

 אז מה בעצם אני אומרת?

א. כשאתם מציבים מטרה, ודאו שהשגת המטרה תהיה מאוד חשובה לכם. אחרת מה הטעם?
שאלו את עצמכם למה אתם רוצים את מה שאתם רוצים. יכול להיות שתגלו שהמטרה עצמה היא אמצעי למטרה אחרת וכשלעצמה אין בה ערך שהוא משמעותי עבורכם.

ב. האם השגת המטרה מרגשת אתכם?
דמיינו את עצמכם משיגים אותה. איך התחושה?
אם התחושה לא מספיק מרגשת, גם הציפיה לתחושה לא מעוררת התלהבות. והתלהבות היא דלק, אנרגיה שיכולה להביא אתכם לקו הגמר.
זהו עוד סימן שהסיבה שאתם עושים את זה היא לא מספיק טובה, כלומר לא מספיק חשובה עבורכם.
מצאו סיבה אחרת, טובה יותר, או מטרה אחרת, שתהיה חשובה יותר.

 ג. ואם לא מאמינים שתשיגו את המטרה?
זאת הדרך הבדוקה ל"לא להגיע למטרה"!
כך תבטיחו לעצמכם חוויה של אכזבה ופגיעה בתחושת המסוגלות.
וכל זה בשביל משהו שאתם לא באמת רוצים. לא חבל?

תגובות

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד יכול לעניין

שלא תאמרי "לא ידעתי"

לקבלת עדכונים, את יודעת מה עושים!

תודה שנרשמת, שימחת אותי. ניפגש אצלך באינבוקס.
דילוג לתוכן