איך לדייק בלי לעצבן את כל העולם ואחותו

פרדוקס הדיוק: מצד אחד, אני מאוד אוהבת להיות מדוייקת. מצד שני, אנשים שמתעקשים לדייק כל הזמן, כמקצוע, גורמים לי להתגרד. מצד שלישי, גם שעון מקולקל מדייק פעמיים ביום...

שיתוף

שיתוף ב facebook
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב pinterest
שיתוף ב email

 

המדייקים בע"מ

1. לפני מספר שבועות, סדנת זום לעצמאיות, הצגה עצמית בשש מילים.
אחת המשתתפות הציגה עצמה כ"עוזרת לעסקים להישאר רלוונטיים לעולם החדש". לא הבנתי.
לשמחתי לא הייתי היחידה. מישהי אחרת שאלה אותה מה בדיוק היא עושה.

"אני מדייקת עסקים", אמרה, בנימה שרמזה שלא ברור לה מה לא ברור, "כדי שיהיו רלוונטיים לעולם החדש".
השואלת לא באה על סיפוקה. "באיזה תחום העסק שלך?"
כתשובה, סיפרה המשתתפת שהיא למדה תואר כזה ותואר כזה, ועשתה גם קורסים במגוון תחומים.
יש לה כל מיני כלים, ושיטות, שהיא לא אמרה מהם. יש לה ניסיון, שהיא לא פירטה. הכל מדוייק. ומדייק.
מרוב שהכל מדוייק לא הבנתי כלום.
"הלקוחות שלך, מה הם עושים? ומה את עושה בשבילם?"
עוד הסבר. הפעם, שהאנשים של העולם החדש הם רב תחומיים (מולטיפוטנציאליים, אמרה מישהי בתגובה. בדיוק, ענתה הדוברת). הם צריכים שידייקו אותם, כדי שהם יהיו רלוונטיים.
וואלה, עדיין לא הבנתי. למעשה, אני עדיין לא יודעת מה היא עושה, ואיך זה קשור לעידן החדש, ואנשי העידן החדש, והמולטי. לא בדיוק ואפילו לא בערך.
אולי איני מבינה כי אני ילדת העידן הישן.
אולי לו הייתי ילדת העידן החדש אז כל המולטי היה מאוד ברור ומדוייק לי.

2. לפני כשנה, בימים ההם בהם הדבר עדיין היה אפשרי ונורמטיבי, קבעתי פגישה בבית קפה.
ישבנו במתחם מגורים יוקרתי בצפון תל אביב.
במקום הקהל הרגיל של בתי קפה בבוקר, נשים בבגדי ספורט, נשים עם עגלות, נשים עם לפטופ, המקום היה מאוכלס בגברים.
גברים בחולצות פולו, גברים עם טלפון וצרור מפתחות, גברים עם 2 כוסות קפה ביניהם. מדברים.
זה ממש מוזר, חשבתי בקול רם."האלפיון אוהבים לעשות פה פגישות קואוצ'ינג," הסבירה לי המלצרית.
קצת אחרי שהפגישה שלי הגיעה, ניגש אלינו איש להגיד לה שלום. "מנטור ליזמים" הציגה אותו הלקוחה שלי.
האיש הוציא כרטיס. היה עליו שם, טלפון ומשפט: "מדייק אנשים לעצמם".
"מדייק אנשים לעצמם?" שאלה זאת שהכירה אותו, "מה זה אומר?"
"משהו שאת לא צריכה, כנראה." ענה הוא. "מי שצריך מבין בדיוק."
וזה היה ההסבר הכי מדוייק ששמעתי אי פעם.

מה הבעיה עם "מדוייק"

יש אנשים, רק תגידו לידם "מדוייק", או "לדייק", והם יחטפו התקף גירוד מעצבים.
לאלה אני ממליצה לקחת אנטי-היסטמין לפני שממשיכים לקרוא 🙂
*
*
*
אני אוהבת לדייק. כלומר כשאני כותבת, אני אוהבת לדייק
(אבל לא אכפת לי לבשל לא מדוייק, או להתלבש לא מדוייק, למשל).

עם זאת, שמתי לב, שככל שאני מסבירה יותר, כך אני מדוייקת פחות.
עוד ועוד מילים הן סימן שלא מצאתי את המילים הנכונות. את המילים שאני יכולה לסמוך עליהן, להפקיד בידיהן בביטחה את הקוראים שלי.
אגב, זה עובד גם לכיוון השני.
כשמסבירים לי בעוד ועוד מילים, ואני עדיין לא בטוחה שהבנתי, אני מחליטה שהבעיה עם ההסבר ולא איתי…
ובכל מקרה, כנראה מדובר במשהו שאני לא צריכה.


אבל הבעיה עם "מדוייק" היא אחרת.
זו מילה שבאה עם מטען. הרי דיוק "אמיתי", כזה שאפשר להוכיח, הוא עניין מדעי. הגיוני. מתמטי.

כל דיוק אחר הוא לא באמת דיוק ואפשר להתווכח איתו.


מתי אנחנו מתווכחות עם הדיוק?

אנחנו מתווכחות עם הדיוק, כשהוא לוחץ על הכפתור של הפרפקציוניזם ומשאיר אותנו עם פרוייקטים תקועים.
אנחנו מתווכחות עם הדיוק, כשהוא מתעלם מהרגש ומפריע לנו במערכות יחסים עם אנשים ותפקידים שעל הניר הם כן מתאימים
וכמובן, אנחנו מתווכחות עם הדיוק כשאנחנו צריכות לתאר חוויות מופשטות, רגשות, רעיונות.

בשביל לדייק נדרשים ערכים מוחלטים, חד ערכיים, מדידים. מספרים. נ"צ. רץ ל F3.

מילים, עם כל הכבוד (ויש לי בטונות), לא נותנות את אותה עבודה.
יש להן המון ערך, יותר מהמספר הכי גדול שאני יכולה לחשוב עליו,
אבל המשמעות שלהן נטענת פעמיים – פעם ברגע האמירה ופעם ברגע השמיעה.

אני יכולה לכתוב בדיוק את מה שאני מתכוונת, ועדיין לטעות בגלל פרשנות שגויה.

מה שמביא אותי לחדד ולהבהיר, ש…

דיוק מילולי הוא יותר נס מאשר מדע

דיוק מילולי, משמעותו בשבילי הוא קודם כל שדייקתי את עצמי. שהצלחתי לתרגם את החוויה המופשטת שלי לקוד.
אם הקוד הזה יצר חוויה דומה אצל אדם אחר, זה נס.
אם מצאתן אדם שמבין את הקודים שלכן, זה נס.
אם מצאתן קודים שמתארים את מערכת ההפעלה שלכן, בלי שנדרשתן לכתוב אותם בעצמכן, זה נס.
אם מצאתן קודים שמאפשרים לכן לחוות חוויות חדשות, ודוחסים שנים של לימוד לשעות של קריאה, זה נס.

והתיאור הזה הוא הכי מדוייק שאני מצליחה לייצר במגבלת היכולת המילולית שלי, כך שאם הבנתן למה התכוונתי, זה נס.

 

תודה מכל הלב ל"מתרגלות" היקרות שלי, חברות קבוצת "שנת ההרגלים שלי", על הדיון המרתק שהוליד את הפוסט הזה.

 

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד יכול לעניין

שלא תאמרי "לא ידעתי"

לקבלת עדכונים, את יודעת מה עושים!

דילוג לתוכן