הרגלים

לפני כשנה אובחנתי, כמה לא מקורי מצידי, עם הפרעת קשב וריכוז. מעבר לבשורה המרגשת, שאני לא סתם עצלנית ודחיינית חסרת תקנה, האבחון הזכיר לי שאני יודעת לייצר אסטרטגיות לפתרון הבעיה הזאת.

לכל חופשה יש מוצאי חופשה, ולכל מוצאי חופשה יש ערימה. הר של משימות (וגם כביסה, אבל לא על זה באנו לדבר),
שלא התבצעו מעצמן. אין כמו המחשבה על הערימה כדי לבאס את סופה של חופשה מוצלחת.
אז איך מפרקים את ההר וחוזרים במהירות לשגרה?

על שגרת כתיבה ומעקב הרגלים, מטרות קטנות ויעדים גדולים וגם איך הרגל אחד קטנטן הפך לי את החיים.

מה קורה כשאנחנו נתפסות על רעיון חדש, נכנסות אחריו למחילה ויוצאות ממנה אחרי זמן לא ידוע, שבה לא רק שהרעיון השתלט לנו על החשיבה, הוא גם ייצר תהליכי חשיבה משניים, מחילות נוספות לרדת בהן, אקשן אייטמס לביצוע וברדק בסדר העדיפויות.

אחד הנושאים שנכנסתי באמ-אמא שלהם במהלך השנה היה ההרגלים שלי. הרגלי עבודה שנשברו כשעזבתי את הארץ ולא הצלחתי לבנות מחדש, הרגלים חדשים שאימצתי בפריז, שהעבודה הפריעה להם… אני קוראת נלהבת, בד”כ 2-3 ספרים במקביל, ומסיימת ספר בשבוע, פלוס מינוס. ברור לי שלא כולם כמוני, והסקירה הזו תעזור להחליט במה להשקיע את זמן קריאה יקר, ובמה לא.

מאז שעברנו לפריז עליתי וירדתי כמו הים בהתאם לירח. אם הייתם שואלים אותי איך נראה יום ממוצע שלי, אז אין יום ממוצע. תלוי איזה יום ומי נמצא.
אם הייתם שואלים אותי לגבי הרגלים, הייתי אומרת שאין לי הרגלים. הרגלים הם לאנשים משעממים.

על חפצים עם הרבה (יותר מידי) משמעות והמקום שהם תופסים בחיינו, תרתי משמע.

האם ויתרתי על האותנטיות והפכתי לרובוט מחושב, שתוכנת להגיב באופן שיהיה נוח לאחרים? יכול להיות שאיבדתי את עצמי? תארו לעצמכם שאתם יושבים בקורס איכותי באקדמיה.