למה כל כך קשה להתחיל?

שיתוף

ליתר דיוק – למה לפעמים כל כך קשה להתחיל ואילו בפעמים אחרות אנחנו פשוט מתחילים.

מוזר ככל שזה ישמע, הסיבה לכך שקל או קשה היא אותה הסיבה: מחשבות. וליתר דיוק: מה אנחנו חושבים על מה שעומד להיות.
מחשבות שמעכבות התחלה:
אני לא טוב בזה.
אני לא אתמיד בזה.
אף אחד לא יאהב את זה.
זה לא יהיה מספיק טוב.
זה לא יצליח לי.
אני לא אשיג את המטרה שלי.

נכון שממש אין חשק לצאת לדרך ולעשות משהו עם מחשבות כאלה? תחושת הכישלון מובנית בהן עוד לפני שהתחלנו.
הסיבה היחידה להתחיל במקרה כזה היא שאין ברירה אחרת….

ראיתם פעם ילד שרץ למגרש לשחק מול חזקים ממנו, כשברור שבמקרה הטוב הוא לא יחטוף מכה כואבת אלא רק יפסיד?
שמעתם על אנשים שהקימו עסק, או נכנסו לתחום חדש, מבלי שהיה להם את כל ניסיון או הידע הדרוש?
לפעמים אנחנו רואים אנשים שמתחילים לעשות משהו כאשר לנו, כצופים מבחוץ, ברור שהם הולכים להיכשל.
אנחנו פשוט יודעים שזה לא בתחום החוזקות שלהם.
אבל הם, חסרי מודעות שכמותם, פשוט מסתערים על המשימה החדשה כאילו אין מחר, בהתלהבות ועם חיוך.
למה? איך? מה עובר על האנשים האלה?
משהו טוב…

מחשבות שמעודדות התחלה:
יכול להיות כיף.
יכול להיות מעניין.
אולי אני אלמד משהו חדש.
נתחיל ונראה מה יקרה.
אלה מחשבות שמתמקדות מה שאפשר להרוויח – כיף, עניין, למידה, סיפוק סקרנות.
אלה מחשבות שמגדירות מטרות שלא ניתן להיכשל בהן.
הרי אנשים מתחילים כל הזמן, ומפסיקים כל הזמן. פשוט מנסים ועוברים הלאה. 
אנחנו מכירים את המשפטים האלה, כי אנחנו אומרים אותם לאחרים כל הזמן.
עכשיו, אולי כדאי לנו לשאול, למה כל כך קל לנו לעודד אחרים להתחיל וכל כך קשה לנו לעשות זאת עבור עצמנו.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד יכול לעניין

שלא תאמרי "לא ידעתי"

לקבלת עדכונים, את יודעת מה עושים!

תודה שנרשמת, שימחת אותי. ניפגש אצלך באינבוקס.
דילוג לתוכן