התוכנה של כריס

המייל הזה מפתיע אותי בעיקר כי שום דבר בו לא נראה מוכר.
אני רוצה לסמן אותו כספאם אבל ממשיכה לקרוא
ובסוף לוחצת על הלינק ושולחת לכריס תשובות לכמה שאלות פשוטות
מידע בסיסי, שום דבר שמצריך מחשבה.
הדוח שנוחת אצלי במייל  תופס אותי לא מוכנה.
9 עמודים עלי. מי אני, מה אני חושבת ואיך אני פועלת.
בחירות שעשיתי, בחירות שלא עשיתי
מילים שאמרתי, מילים שהלוואי שלא אמרתי
כשרונות שיש לי, השימושיים והדומיננטיים וגם החבויים והסודיים
יכולות שאין לי, דברים שאני מאוד רוצה ולא מצליחה
דברים ידועים היטב וגם כאלה שלמדתי על עצמי רק לאחרונה
ואפילו איך ומתי הדבר קרה.

התוכנה של כריס מכירה אותי היטב
היא יודעת איך אני נראית ואיך אני מתלבשת ומה אני אוכלת,
למרות שלא ישבה איתי אפילו לקפה.
היא טעתה רק בדבר אחד, אני לא מציירת
אבל היא צדקה בכל כך הרבה, שאני חושבת שאולי אני זאת שטועה בעניין הזה.

היא מחבבת אותי, התוכנה של כריס,
אפילו כשהיא מספרת לי שאני יכולה לפעמים להיות בוטה, או חסרת טאקט,
היא מסבירה לי שאני פשוט אותנטית.
כשהיא מספרת לי שאני לא מסיימת פרוייקטים,
היא מרגיעה שהמוח היצירתי שלי פשוט המשיך הלאה, לפרוייקט הבא.
התוכנה של כריס מכירה אותי כל כך טוב

יותר מרוב האנשים שסביבי.
אולי אם התוכנה היתה מכירה אותי יותר מחמש דקות זה היה משתנה.
אולי אם הייתי חסרת טאקט כלפיה היא לא היתה יכולה להכיל זאת.
אולי כשהייתי עוברת לתוכנה הבאה היא היתה שוכחת מהמוח היצירתי שלי ובאה אלי בטענות.

התוכנה של כריס מכירה אותי עד כדי כך,
שהיא יודעת מה יקרה לי בעתיד.
היא שואלת אם אני רוצה לדעת.
אני לא יודעת, אם אני רוצה לדעת.
בעצם, אני לא מבינה את השאלה.
אם היא יודעת מה יקרה לי בעתיד, היא אמורה לדעת גם את התשובה לשאלה של עצמה, לא?
היא אמורה לדעת אם בעתיד כבר ידעתי מה יקרה.
אני מנחשת שהיא יודעת שאני לא רוצה לדעת,
אולי היא שואלת מתוך נימוס, אולי היא מקווה שאפתיע אותה.
זה לא יקרה, כנראה. אני אתן לעתיד להפתיע אותי.
(אלא אם יתגלה שבעתיד אני מציירת, ואז לא אופתע).

תגובות