אוגוסט. חם. ילדים בחופשה.
המחשבה הראשונה שעולה כשאני חושבת על שחיה, היא הורדת טמפרטורת הגוף והורדת מפלס הרעש. הבריכה מספקת גם וגם.
אבל לא רק. בשחיה יש משהו מעבר. איזו נגיעה בנשגב ממני, רגעי חסד קטנים בין התנועות.
אבל לא רק. בשחיה יש משהו מעבר. איזו נגיעה בנשגב ממני, רגעי חסד קטנים בין התנועות.
מה קורה שם, ברגעי החסד? התקדמות נטולת מאמץ ומנוחה קצרצרה לקראת התנועה הבאה.
זה הפרס הגדול ששווה את ההשקעה. הגביע הקדוש. התחושה שמציפה אותי בזמן שאני לא עושה כלום ועדיין מתקדמת לקראת המטרה נטולת המשמעות של הקיר בצד השני.
התחושה הזו כל כך נפלאה, שאני מאמינה כי השחיה היא בעצם מטאפורה לחיים עצמם. ככה היקום מסמן לנו שאנחנו עושים משהו נכון – כשאפשר להתקדם בחוסר מאמץ, אפילו כשלא עושים כלום. ככה, בין התנועות, במנוחה. וזו ההתקדמות הכי נפלאה ומספקת שיש.
התחושה הזו כל כך נפלאה, שאני מאמינה כי השחיה היא בעצם מטאפורה לחיים עצמם. ככה היקום מסמן לנו שאנחנו עושים משהו נכון – כשאפשר להתקדם בחוסר מאמץ, אפילו כשלא עושים כלום. ככה, בין התנועות, במנוחה. וזו ההתקדמות הכי נפלאה ומספקת שיש.
אושר צרוף.
זו מטרה בפני עצמה, שהופכת את הדרך למהות ואת המקום אליו רוצים להגיע לחסר משמעות.
זו מטרה בפני עצמה, שהופכת את הדרך למהות ואת המקום אליו רוצים להגיע לחסר משמעות.
אבל יש מילכוד. הדרך להשיג התקדמות נטולת מאמץ היא לשחות בניגוד לאינסטינקטים. להטות את משקל הגוף מחלק הגוף התחתון לעליון, להטות את הראש כלפי מטה לכיוון הקרקעית ולכבוש את הדחף להישיר מבט קדימה. נדרש הרבה תרגול כדי להרגיש בנוח בתוך התנוחה הזאת. בהחלט לא תנוחה טבעית לחיות יבשה, שרוצות להרים את הראש מעל פני המים כדי לנשום ולראות איפה המים נגמרים ויש במה להיאחז.
אז על מה אני חושבת כשאני חושבת על שחיה?
שלפעמים האינסטינקטים שלנו בוחרים עבורנו את דרך הפעולה שמספקת לנו את תחושת הביטחון המיידי, אבל דורשת מאיתנו להמשיך להתאמץ כל הזמן.
דווקא ההתנגדות לאינסטינקטים ויציאה מאזור הנוחות היא זו שמאפשרת לגעת בחסד.
3 תגובות
כתוב יפה 🙂
אהבתי את האנלוגיה,
וכמי ששוחה (וגם רוכב) – אני בהחלט מזדהה עם ההרגשה, הדימוי והתובנה.
באמת אחלה אנלוגיה. אני אישית חושב ששחייה היא סוג של טרפיה, ומים בכלל מביאים אותי תמיד לשלווה מפנימית עמוקה. אני כמובן מעדיף מים מתוקים ולא כלור או מי מלח, אבל אין אפשרויות שחייה בקריית אונו כמו שהייתי רוצה.
תודה.
שמחה שאהבתם.
האנלוגיה הולידה את עצמה, במים כמובן…
ולגבי אפשרויות השחיה, אני מניחה שלפעמים צריך לבחור בין לקבל בדיוק את מה שאתה רוצה ללבין בדיוק איפה שאתה רוצה. לפחות יש לך אפשרויות.